Le texte Le vocabulaire Les révisions
Guittine
Daf 64a
אוֹ אֶחָד מִן הָרִאשׁוֹנִים וְאֶחָד מִן הָאַחֲרוֹנִים וְאֶחָד מִצְטָרֵף עִמָּהֶן
Traduction
or if there is one witness from the first pair of witnesses and one witness from the latter pair, and one additional witness joins with them as the second witness in both testimonies.
Rachi non traduit
או אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים ואחד. שלישי שנעשה עד בזו ובזו מצטרף עמהם:
גְּמָ' אִיתְּמַר בַּעַל אוֹמֵר לְפִקָּדוֹן וְשָׁלִישׁ אוֹמֵר לְגֵירוּשִׁין מִי נֶאֱמָן רַב הוּנָא אָמַר בַּעַל נֶאֱמָן וְרַב חִסְדָּא אָמַר שָׁלִישׁ נֶאֱמָן
Traduction
GEMARA: It was stated that there is an amoraic dispute in a case where a husband says that he handed the bill of divorce to another as a deposit for safekeeping and not to deliver it to his wife, and that consequently she is not divorced, and the third party [shalish], to whom the husband gave the document, says that he was serving as an agent for receipt and the husband gave him the document for the purpose of divorce. In such a case, who is deemed credible? Rav Huna says: The husband is deemed credible, and Rav Ḥisda says: The third party is deemed credible.
Rachi non traduit
גמ' בעל אומר לפקדון. גט שנתון ביד שליש בעל אומר לפקדון נתתיו בידך ושליש אומר לגירושין נתת לי שהייתי שלוחה לקבלה ונתגרשה בקבלתי והאיש והאשה יחד בעיר:
Tossefoth non traduit
בעל אומר לפקדון. הא דלא נקט בעל אומר להולכה ושליח אומר לקבלה משום דלא שייך האי טעמא דקאמר דאם איתא דלגירושין לדידה הוה יהיב לה אלא כשאומר הבעל לפקדון:
ושליש אומר לגירושין. פירוש שאומר שהיה שליח לקבלה ומיירי כשיש שנים שמעידין בפנינו אמרה דשויתיה האשה שליח לקבלה כדתנן במתני':
רַב הוּנָא אָמַר בַּעַל נֶאֱמָן דְּאִם אִיתָא דִּלְגֵירוּשִׁין יַהֲבֵיהּ נִיהֲלֵיהּ לְדִידַהּ הֲוָה יָהֵיב לַהּ נִיהֲלַהּ וְרַב חִסְדָּא אָמַר שָׁלִישׁ נֶאֱמָן דְּהָא הֵימְנֵיהּ
Traduction
The Gemara elaborates: Rav Huna said that the husband is deemed credible, as, if it is so that he gave it to the third party for the purpose of divorce, he would have given the bill of divorce directly to her. Both husband and wife are in the same city. Why did he give it to a third party? Apparently, he merely entrusted him with the bill of divorce for safekeeping. And Rav Ḥisda said: The third party is deemed credible, as the husband himself deemed him credible by entrusting him with the bill of divorce.
Rachi non traduit
דהא הימניה. כשמסרו בידו:
Tossefoth non traduit
בעל נאמן דאם איתא דלגירושין כו'. וא''ת א''כ מה הועילו חכמים דתקון לומר בפני נכתב ובפני נחתם משום דאי אתי בעל ומערער לא משגיחינן ביה אכתי יערער שיאמר לפקדון נתתי ואי דאיכא עדים דיהבינהו לגירושין התם לא בעינן בפני נכתב. וי''ל דלא מהימן אלא בששלשתן בעיר דשייך האי טעמא דלדידה הוה יהיב לה והא דפריך לרב חסדא ממתניתין משמע דלרב הונא ניחא היינו משום דלדידיה איכא לאוקמי בששלשתן בעיר וא''ת והנהו דמצרכי (לעיל גיטין דף ו.) מערסא לערסא ומשכונה לשכונה דבעיר אחת מה הועילו חכמים בתקנתן וי''ל דסברי כרב חסדא דאמר שליש נאמן אפי' בעיר אחת אי נמי התם איירי כשהבעל אומר כתבו ותנו והלך לדרכו דליכא למימר דלדידה הוה יהיב לה:

שליש נאמן דהא הימניה. אפי' אומר הבעל שנתן לו בפני עדים מ''מ סמך עליו דזימנין דמייתי עדים או אזלי למדינת הים דאין לפרש דנאמן השליש מטעם מיגו דאי בעי עביד ביה מאי דקאמר שיכול למוסרו לאשה כדפי' בקונטרס בסמוך חדא דבלא שום מיגו הימנוהו רבנן לשליש כדמשמע בסוף זה בורר (סנהדרין דף לא.) גבי ההיא סבתא דאפקידו גבה שטרא ואמרה דפריע הוא והימנה רב נחמן בלא שום מיגו דכיון דאיתחזק בב''ד אי בעי קלתיה לא אמרינן ועוד אי חשיב מיגו לא הוה פליג רב הונא דהיכא דאיכא מיגו מודה כדאמרינן בסמוך ומודה רב הונא דאי אמרה קמי דידי כו' אלא לא חשיב מיגו דהא אין ביד השליח למוסרו לאשה דשמא האשה לא תתרצה לקבל הגט כיון דבעלה אומר לפקדון לכך נראה לפרש דהא הימניה כיון שמסר בידו על דעת כן מסר לו שיהא לגירושין אם יאמר לגירושין אע''פ שהוא משקר ולפי זה מהימנינן ליה לשליש אפילו בדברים העשויים להשאיל ולהשכיר היכא דלא אמר בתורת שאילה אלא אומר בפקדון יהבי' ניהליה:
מֵתִיב רַבִּי אַבָּא הוֹדָאַת בַּעַל דִּין כְּמֵאָה עֵדִים דָּמֵי וְשָׁלִישׁ נֶאֱמָן מִשְּׁנֵיהֶם כֵּיצַד זֶה אוֹמֵר כָּךְ וְזֶה אוֹמֵר כָּךְ שָׁלִישׁ נֶאֱמָן
Traduction
Rabbi Abba raises an objection to the opinion of Rav Huna from a baraita in the Tosefta (Bava Metzia 1:10): The legal status of the admission of a litigant is similar to that of the testimony of one hundred witnesses, and the statement of a third party is deemed more credible than the statements of both of the litigants. How so? If this litigant, the creditor, says that the debtor owes him this sum, and that litigant, the debtor, says that he owes that lower sum, the third party to whom the debtor gave the money to pay the creditor is deemed credible to establish the sum of the debt. This contradicts the opinion of Rav Huna, who said that the husband, not the third party, is deemed credible.
Tossefoth non traduit
מתיב ר' אבא הודאת בעל דין כמאה עדים דמי ושליש נאמן. משמע דנאמן אפילו כולן בעיר אחת אע''ג דאיכא למימר דאם איתא דלאו לפקדון יהביה הוה יהיב ליה:
שָׁאנֵי מָמוֹן דְּאִיתְיְהִיב לִמְחִילָּה
Traduction
The Gemara rejects that objection: A monetary debt is different, as it can be forgiven. Since one can forgive a monetary debt outright, he can also accept upon himself to abide by the statement of a third party as to the sum of the debt. Therefore, even if the third party deviates from the truth, because it is a case involving money, they accept his determination. However, no proof may be cited from that case to the matter of the bill of divorce, as there is no possibility of forgiveness with regard to ritual matters, e.g., divorce.
Rachi non traduit
דאיתיהיב למחילה. שאם מחלו מחול הלכך שליש נאמן דכיון שהאמינו ומסר בידו נתרצה בהבטחתו עליו למחול על ממונו ולהאמין כל מה שיאמר אבל במילתא דאיסורא אין בידו להאמין:
Tossefoth non traduit
שאני ממון דאיתיהיב למחילה. כיון שהאמינו ומסר בידו נתרצה בהבטחתו עליו למחול על ממונו ולהאמין על כל מה שיאמר אפי' ישקר שהאמינו להפסידו ממונו אפילו שלא כדין אבל במילתא דאיסורא אין בידו להאמינו ורב חסדא סבר דבגט נמי שליש נאמן דעל כן נתן לו שיהא לגירושין אם יאמר לגירושין כדפירשנו:
וְהָא תַּנְיָא וְכֵן לְגִיטִּין גִּיטֵּי מָמוֹן וְהָתַנְיָא וְכֵן לִשְׁטָרוֹת
Traduction
The Gemara asks: But isn’t it taught in another baraita: And likewise that is the halakha with regard to bills of divorce [gittin], i.e., the halakha is that the third party is deemed credible? The Gemara answers: The reference in the baraita is not to bills of divorce. Rather, the reference is to monetary documents [gittei mamon]. The Gemara asks: But isn’t it taught in another baraita: And likewise that is the halakha with regard to monetary documents [shetarot]? The fact that monetary documents are labeled as shetarot indicates that the term gittin refers to bill of divorce.
Rachi non traduit
גיטי ממון. שאין גט אלא לשון שטר:
מִידֵּי גַּבֵּי הֲדָדֵי תַּנְיָא
Traduction
The Gemara rejects that proof: Are they, the two expressions, taught together? If there were a passage in one baraita that said: And likewise, that is the halakha with regard to gittin and documents, one could infer that the term gittin is referring to bills of divorce, as the term documents is referring to all other documents. However, since these are two discrete baraitot, perhaps one is referring to monetary documents as gittin and the other is referring to them as shetarot.
Rachi non traduit
מידי גבי הדדי תניא. וכן לגיטין וכן לשטרות דנימא מדהא לשטרות דממון קמייתא לגיטי נשים הני תרי תנאי נינהו ותרוייהו בממון איירי:
תְּנַן הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה הִתְקַבֵּל לִי גִּיטִּי צְרִיכָה שְׁתֵּי כִּיתֵּי עֵדִים שְׁנַיִם שֶׁיֹּאמְרוּ בְּפָנֵינוּ אָמְרָה וּשְׁנַיִם שֶׁיֹּאמְרוּ בְּפָנֵינוּ קִבֵּל וְקָרַע וְאַמַּאי לִיהֵמְנֵיהּ לְשָׁלִישׁ
Traduction
The Gemara cites proof with regard to the credibility of the third party. We learned in the mishna that a woman who said to an agent: Receive my bill of divorce for me, requires two sets of witnesses to confirm that she was divorced when the agent received the bill of divorce. She requires two witnesses who say: In our presence she said to the agent: Receive my bill of divorce on my behalf, and two others who say: In our presence the agent received the bill of divorce and tore it. The Gemara asks: And why are the witnesses necessary? Let us deem the third party, to whom the husband handed the bill of divorce, credible and not require witnesses.
Rachi non traduit
ואמאי. בעי עדים כלל לא בקבלה ולא באמירה אלא באמירתו בלבד להימניה דהא הימניה בעל:
Tossefoth non traduit
ולהימניה לשליש. פי' אמאי צריך שנים שיאמרו בפנינו קיבל אבל צריך לעולם שנים שיאמרו בפנינו אמרה כדפירשנו לעיל ומשני מי נפיק גיטא מתותי ידיה דהנך קרעים שבידו שמא מצאו באשפה דדוקא היכא שהגט שלם בידו דהימניה הבעל ומסרו לו נאמן:
מִי קָא נָפֵיק גִּיטָּא מִתּוּתֵי יְדֵיהּ דְּלִיהֵמְנֵיהּ
Traduction
The Gemara rejects this: Does the bill of divorce emerge from his possession, i.e., does he have the bill of divorce, such that it would lead one to deem him credible? The third party is believed only in a case where the item in question is under his control, as then he can do with it as he wishes. However, in this case the bill of divorce is no longer in his possession, as it has been torn, and the credibility attributed to the third party is no longer relevant.
Rachi non traduit
מי קא נפיק גיטא מתותי ידיה. בפנינו להראותו לנו דניהמניה הא קרעו ואע''פ שהקרעים בידו בפנינו אין שליש אא''כ השלישית בידו דמיגו דאי בעי הוה עביד ביה מאי דקאמר נאמן נמי על אמירתו אבל זה שקרעו אין בידו למוסרו בידה:
תִּינַח אָמְרָה קִיבֵּל לְמָה לִי אָמַר רַבָּה הָא מַנִּי רַבִּי אֶלְעָזָר הִיא דְּאָמַר עֵדֵי מְסִירָה כָּרְתִי
Traduction
The Gemara asks: That works out well in explaining why witnesses are required to testify that she said to the agent in their presence: Receive my bill of divorce on my behalf. However, why do I need witnesses to testify: In our presence the agent received the bill of divorce and tore it? From the point that the bill of divorce was in his possession no testimony should be necessary. Rabba said: In accordance with whose opinion is this mishna? It is in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, who says: Witnesses of transmission of the bill of divorce effect the divorce. The divorce takes effect primarily by means of its transmission to the woman in the presence of witnesses. Therefore, witnesses are necessary to testify that the transmission took place in their presence.
Rachi non traduit
תינח אמרה קיבל למה לי. לאתויי עדים שראוהו מקבלו מיד הבעל הרי הוא בידו בפנינו והא ודאי קבליה:
רבי אלעזר היא. דאמר אין גט כשר בלא עדי מסירה:
Tossefoth non traduit
תינח בפנינו אמרה. פירוש תינח דבדין צריך שנים שיאמרו בפנינו אמרה ומזה לא הוה קשה מעולם אלא בפנינו קיבל למה לי נהי דלא סגי בשנים אומרים בפנינו אמרה כיון דנקרע הגט ולא נפיק גיטא מתותי ידיה מ''מ למה לי בפנינו קיבל לא היה צריך אלא לעדים שראוהו בידו שלם:
רבי אלעזר היא דאמר עדי מסירה כרתי. ומיירי שאין העדים חתומין בו ולכך לא סגי במה שראוהו בידו שלם כיון שלא ראו הקבלה אבל אם עדים חתומין בו כשר אפי' אין כאן עדי מסירה לפנינו דמסתמא נמסר בפני עדים ונעשה כדין כדאמרי' בהשולח (לעיל גיטין דף לו.) אמר רבה לא צריכא אלא לר' אלעזר דאמר עדי מסירה כרתי תיקנו חכמים עדי חתימה דזימנין דמייתי סהדי או אזלי למדינת הים ולקמן בהמגרש (גיטין דף פו) תנן במילתיה דרבי אליעזר גופיה אין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם:
קָרַע לְמָה לִי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב בִּשְׁעַת הַשְּׁמָד שָׁנוּ
Traduction
The Gemara seeks to clarify a different matter mentioned in the mishna. Why do I need the witnesses to testify that the third party tore the bill of divorce? Rav Yehuda says that Rav says: The Sages taught the mishna during a period of religious persecution, when the government decreed that it is prohibited to write bills of divorce. Therefore, immediately after the divorce took effect they would destroy any evidence that a bill of divorce had been written by tearing it.
Rachi non traduit
קרע למה לי. כלומר למה לי למקרעיה:
שעת גזרת המלכות הוה. שגזרו על המצות:
אָמַר רַבָּה וּמוֹדֶה רַב הוּנָא דְּאִי אֲמַרָה אִיהִי לְדִידִי אֲמַר לִי שָׁלִישׁ דִּלְגֵירוּשִׁין יַהֲבֵיהּ נִיהֲלֵיהּ מְהֵימְנָא מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּשָׁלִישׁ גּוּפֵיהּ לָא מְהֵימַן וְאִיהִי מְהֵימְנָא
Traduction
Rabba said: And although he said that the husband is deemed credible, Rav Huna concedes that if the wife said: The third party said to me that my husband gave the bill of divorce to him for the purpose of divorce, she is deemed credible. The Gemara asks: Is there anything with regard to which, according to Rav Huna, the third party himself is not deemed credible, but the wife is deemed credible when quoting him?
Rachi non traduit
שליש גופיה לא מהימן. ואיהי כי אמרה משמיה מהימנא:
אֶלָּא אִי אֲמַרָה קַמַּאי דִּידִי לְגֵרוּשִׁין יַהֲבֵיהּ נִיהֲלֵיהּ מְהֵימְנָא מִיגּוֹ דְּאִי בָּעֲיָא אָמְרָה לְדִידַהּ יַהֲבֵיהּ נִיהֲלַהּ בַּעַל
Traduction
Rather, Rabba said that Rav Huna concedes that if she said: In my presence my husband gave the bill of divorce to the third party for the purpose of divorce, she is deemed credible. Her credibility is based on the principle of miggo, that the ability to make a more advantageous claim grants credibility to the claim one actually makes. Since, if she wished, she could have said that the husband gave it to her and she was divorced, therefore, when she says that the husband gave it to an agent for the purpose of divorce she is deemed credible.
בַּעַל אֹמֵר לְגֵירוּשִׁין וְשָׁלִישׁ אוֹמֵר לְגֵירוּשִׁין וְהִיא אוֹמֶרֶת נָתַן לִי וְאָבַד אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָוֵה דָּבָר שֶׁבָּעֶרְוָה וְאֵין דָּבָר שֶׁבְּעֶרְוָה פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם
Traduction
§ The Gemara proceeds to a related matter. If the husband said that he gave the bill of divorce to the third party as an agent of delivery for the purpose of divorce, and the third party says that the husband gave it to him as an agent of delivery for the purpose of divorce, and the wife says: The third party gave me the bill of divorce and it was lost, Rabbi Yoḥanan said: This is uncertainty with regard to a matter of forbidden relations. And there is no resolution of a matter of forbidden relations with fewer than two witnesses.
Rachi non traduit
בעל אומר לגירושין. נתתיו לשליש למוסרו לה:
וְאַמַּאי וְלִיהֵימְנֵיהּ לְשָׁלִישׁ מִי קָא נָפֵיק גִּיטָּא מִתּוּתֵי יְדֵיהּ דְּלִהֵימְנֵיהּ
Traduction
The Gemara asks: But why is this case one of uncertainty? But let us deem the third party credible, i.e., let us believe his statement that the husband gave him the bill of divorce for the purpose of divorce. The Gemara rejects this: Does the bill of divorce emerge from his possession, such that it would lead one to deem him credible?
וְלִהֵימְנֵיהּ לְבַעַל דְּאָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בַּעַל שֶׁאָמַר גֵּירַשְׁתִּי אֶת אִשְׁתִּי נֶאֱמָן מִי קָאָמַר גֵּירַשְׁתִּי
Traduction
The Gemara asks: But let one deem the husband credible, as Rav Ḥiyya bar Avin says that Rabbi Yoḥanan says: A husband who says: I divorced my wife, is deemed credible. The Gemara rejects this: In the case under discussion does the husband say: I divorced her? He merely stated that he handed the bill of divorce to the third party.
Rachi non traduit
גירשתי את אשתי נאמן. דמה לו לשקר הרי בידו לגרשה:
מי קאמר גירשתי. שליח להולכה הוא דעבד:
וְלֵימָא חֲזָקָה שָׁלִיחַ עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ צֵא וְקַדֵּשׁ לִי אִשָּׁה סְתָם וּמֵת שְׁלוּחוֹ אָסוּר בְּכָל הַנָּשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם חֲזָקָה שָׁלִיחַ עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ
Traduction
The Gemara asks: But let us say that there is a presumption that an agent performs his assigned agency, as Rabbi Yitzḥak says that in the case of one who says to his agent: Go out and betroth a woman for me, and he did not specify which woman, and his agent died without informing him whether he betrothed a woman or the identity of the woman he betrothed, it is prohibited for him to marry all the women in the world, as there is a presumption that an agent performs his assigned agency. Apparently, one relies on this presumption even with regard to matters of forbidden relations. Because the identity of the woman is unknown, one must be concerned with regard to all women; perhaps they are relatives of the woman whom the agent betrothed on his behalf.
Rachi non traduit
ונימא דחזקה שליח כו'. כיון דבעל נאמן דמסריה להאי על מנת לגרשה נימא שחזקה שהשליח עושה שליחותו:
אסור בכל הנשים. שמא זו קרובת ארוסתו שקדש לו שלוחו היא אא''כ חזר שלוחו לומר לו פלונית קדשתי לך או לא קדשתי לך שום אשה:
Tossefoth non traduit
אסור בכל הנשים שבעולם. אבל לכל אדם אין לאסור לקדש ולחוש שמא זאת היא שקדש השליח דאם איתא דנתקדשה לא היתה חוזרת ומתקדשת אבל האי אסור לקדש שמא שלוחו קידש לו אחת מקרובותיה כגון אמה ואם אמה וכיוצא בהן ואפי' באות כל הקרובות ואמרו שלא נתקדשו לא סמכינן אדיבורא בעלמא ואם תאמר יתומה קטנה תיאסר לכל אדם שמא אביה קדשה לזה השליח ונראה דקנסא בעלמא הוא דקנסינן ליה שצוה לקדש סתם ולא חשש על עצמו שלא יבא לידי תקלה אבל מן הדין מותר בכל הנשים דאין זה חזקה גמורה דאינה בידו להתקדש שמא לא תתרצה ועוד דאזלינן בתר רובא ומ''מ מוכיח שפיר דחזקה שליח עושה שליחותו דאי לאו הכי לא הוה ראוי לקנוס כאן והא דפריך עלה בנזיר בפ''ב (דף יב.) מקן. סתומה שפרח אחד מהם לאויר העולם יקח זוג לשני ואילו שאר קינין בעלמא מיתקנן ואע''ג דהכא קנסא בעלמא מ''מ פריך שפיר דהתם נמי הוה לן למקנסיה על שלא נזהר שלא יפרח וממה דשאר קינין בעלמא מיתקנן לדידיה פריך והא דמשני אמינא לך אנא אשה דלא ניידא לאו משום דתיחשב כקבועה שלא תתבטל ברוב דבדבר המתערב ואינו ניכר לא אמרינן דליהוי קבוע דידיה כמחצה על מחצה אלא כלומר מחמת קביעותא קנסינן טפי מבגוזל. [וע''ע תוס' נזיר יב. ד''ה אסור]:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source